החלטה בתיק צ"ה 28113-06-11

בפני בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, מכוח סעיף 212 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965.

עניינה של בקשה זו במקבץ בן שבעה מבנים הנמצא בשטח פתוח, על אדמות מדינה, מזרחית לכביש 80 בנגב המזרחי. כעולה מהבקשה, מצרופותיה, מטיעוני ב"כ המבקשת, מתצהירו של המפקח מר אוהד שמיר, ומעדותו של מר שמיר בפני, מדובר בשבעה מבנים אשר אותרו במהלך שנת 2009, ונחזו כנטושים, הן בשל מצבם הרעוע, והן לאחר בדיקה של המפקח גם בתוכם. הוצגו בפני והוגשו לבית המשפט תמונות המלמדות הן על מצבם הרעוע של המבנים, והן על העובדה שאכן היו ריקים באותה עת, וללא כל שימוש (כפי שניתן להתרשם מהתמונות שהוגשו).

בביקורו הראשון ביום 27.7.2009, הותיר הפקח במקום (בהדבקה על המבנים) הזמנה/התראה בעברית ובערבית להתייצב ולהיחקר במשרדי המבקשת, אך איש לא נענה להזמנה, לא התייצב, ולכאורה, נותרו המבנים במצב בו לא ידוע מי הוא בעליהם. ביום  25.11.2009 שוב ביקר הפקח במקום ושוב מצא את המקבץ נטוש, ואף הדביק הזמנות לדיון על גבי המבנים.

בתאריך 24.2.2011, כעולה מן החומר דלעיל, ביקר הפקח אוהד שמיר, שוב במקבץ זה, וגם הפעם נמצאו חלק מן המבנים נטושים, מבנה אחד שימש כמכלאה לצאן ומבנה אחר, שימש רועה צאן אשר היה במקום, ואשר סירב להזדהות.

בהתאם להחלטת בית משפט זה, (כב' השופט ברסלר-גונן) מיום 19.6.2011 והאמור בדיון בפני כב' השופטת גליקליס מיום 26.10.2011, חזר הפקח לאותו מקבץ, בתאריך 20.11.11, ומצא כי כל  המבנים נטושים. הפקח הדביק על שבעת המבנים את העתק הבקשה והחלטות בית המשפט, בהן נכלל גם תאריך הדיון הקודם בבית המשפט.

בתאריך 11.1.2012, ביצע הפקח ביקורת נוספת בשטח, ובה שוב ביצע הדבקות של פרוטוקול בית המשפט והבקשה על גבי המבנים, ושוב מצא כי המבנים נטושים ותעד זאת בתמונות.

משלא התייצב איש, חרף ההזמנות שהושארו על גבי המבנים לדיון שהיה קבוע ליום 31.1.2012, התקיים הדיון בהעדר משיבים. בדיון זה, הסתבר, כי הוגשה תביעת בעלות על הקרקע כנגד המדינה על ידי תובעים שונים, והוריתי למבקשת לזמן את התובעים לדיון, על מנת שניתן יהא לברר אם יש להם זיקה כלשהי למבנים, או עמדה באשר למבנים.

תובעי הבעלות על הקרקע זומנו כדין. איש לא התייצב וכעולה מטיעוני ב"כ המבקשת, טוען אחד לזכות על הקרקע יצר קשר עם המבקשת, והבהיר כי אין לו כל זיקה למבנים.

מעדותו של הפקח בפני, התרשמתי ממהימנותו, ונותן אני אמון באמור על ידו בתצהיריו ובעדותו בפני, באשר לניסיונותיו לאתר את בעלי/בוני המבנים, כמו גם באשר למצב המבנים והעובדה כי היו נטושים עד לאחרונה.

אמנם, קיימים טוענים לזכות בקרקע, ואולם אין פירושה של זכות זו, זיקה אל המבנים, משמדובר במבני פח רעועים אשר נבנו, ללא היתר, על גבי הקרקע.

בבקשת המבקשת בכתב ובדיון בפני, ביקשה המבקשת כי אורה על הריסת המבנים מכוח סעיף 212 לחוק.

דיון

סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 [תיקון אחרון: 28/03/11], קובע:
" הריסה ללא הרשעה: 

נעברה עבירה בבנין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה אחת הנסיבות האלה:

(1)   אין למצוא את האדם שביצע את העבירה;

(2)   אי-אפשר או בלתי מעשי הוא למסור לו הזמנה לדין;

(3)   מי שהיה בעל הבנין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבנין עוד;

(4)   אין להוכיח מי ביצע את העבירה;